אני מניח שכבר השתפכתי בפני כל האנשים שקוראים את הבלוג הזה בהזדמנויות אחרות כמה אייבור קאטלר הוא גאון. המשורר והשחקן הסקוטי הזקן הזה, שמספר ושר שירים סוריאליסטים משולבים בזכרונות ילדות מצחיקים עצובים שבסופו של דבר מספקים סוג של נחמה, גם אם לא תמיד מובנים עד הסוף.
באלבום הנוכחי ישנם 31 קטעים קצרים, מחציתם דקלומים והמחצית השניה שירים בליווי פסנתר או הרמוניום. ישנם גם כמה קטעים שמקריאה משוררת אורחת, איזושהי חברה של אייבור קאטלר. גם הקטעים שלה מצוינים והם פחות או יותר באותו הסגנון.
אייבור קאטלר הוא מדמויות הקאלט האלה, כמו זאפה או ג'יג'י אלין או הרזידנטס שנכנסים אליהם בכל הכוח, או ככה זה אצלי לפחות. בכל אופן, משני האלבומים של קאטלר שיש לי זהו האלבום הנגיש יותר ולכן העליתי אותו, באמונה שזהו לא האלבום האחרון שאני אעלה לפה של הבחור הזה.
אפשר להוריד את האלבום מפה:
