Flanders and Swann- A Drop Of Hilarity From Flanders And Swann

סופסוף המחשב תוקן ואפשר שוב להעלות מוזיקה להורדה לא חוקית בבלוגים! כיף חיים! ולרגל המאורע הנה אלבום משעשע במיוחד של שני קומיקאים בריטיים משנות השישים ששמם Flanders and Swann. זוהי הקלטה של הופעה חיה של הזוג משנות השישים עם הרבה בדיחות וקטעי קישור, לצד שירים קברטיים עם פסנתר וכמובן מבטא בריטי, שהופך את הכל למצחיק הרבה יותר. לי אישית הוא מעביר את הזמן בכיף.

תורידו אותו מפה

Phil Ochs- The Pleasures of The Harbor

אינני יודע אם אנשים עוד קוראים פה בכלל (לא יודע אם קראו אי פעם), אבל בכל אופן, אם אתם קוראים פה אני שוב מתנצל על האיטיות בה דברים מתנהלים פה לאחרונה בשל כל מיני אילוצים שמשולבים יחד עם כמות לא מבוטלת של עצלנות. נו טוב. לא נורא. העיקר שיש מה לשמוע וכאלה.

הפעם שוב מדובר בקלאסיקה של ממש. מהאלו עם החותמת של הקלאסיקה עליהם. פיל אוקס היה זמר פולק פוליטי אמריקאי משנות השישים שהיה שני רק לבוב דילן בתקופות מסוימות. את האלבום הזה שלו הוא הוציא בהשראת סרג'נט פפר. המבנה של השירים בבסיסו הוא פולק אמריקאי אבל הכל מנוגן על ידי תזמורת בומבסטית שכזאת. התוצאה עמוסה עד כדי בחילה, אבל אחרי פעמיים מבינים שכל צליל פה נמצא בדיוק במקום הנכון ושהבחילה הזאת היא הדבר הכי טוב שיכולתם לקבל.

תורידו את זה מפה

ZZ Top's first album

כן. עבר קצת זמן מאז הפעם האחרונה שעידכנתי פה. הסיבה לכך היא בעיקר העובדה שבכל פעם שניסיתי להעלות לפה את האלבום שרציתי לתת להורדה המחשב נתקע. מהו האלבום שרציתי לתת להוריד? זיזי טופ הראשון כמובן!

אני מניח שאת זיזי טופ כולכם מכירים, אבל אני לא בטוח שאתם יודעים איזו להקה מגניבה הם היו בתחילת דרכם. שילוב מנצח של בלוז רוקנ'רול בוגי דרומי מאצ'ואיסטי והארד רוק עם ביצים, מהסוג שכנראה מנוגן בפאב הכי טוב בעולם, שבו אף אחד מאיתנו אף פעם לא יהיה.

האלבום הראשון שלהם הוא אחד הדברים הכי טובים שיכולים לקרות לכם בחודש אוגוסט הנוראי הזה. תורידו אותו מפה. ורק תיזהרו לא להתפס כשאתם עושים איתו גיטרת אוויר כמו מניאקים.

Kinky Friedman- Kinky Friedman

יש כמה אמנים בודדים שהם מבחינתי מייצגים פילוסופיה של ממש, שראוי להתייחס אליה אני מתכוון. זאפה הוא אחד, אייבור קאטלר (כן, שוב הוא) יכול להיות שני, גם פאולו קונטה יכול להכנס לרשימה, למרות שאני לא מבין מילה באיטלקית וכמובן גם קינקי פרידמן.

כמוזיקאי, פוליטיקאי, סופר מתח, סאטיריקן ו"קאובוי פילוסופר" כמו שהוא מגדיר את עצמו מדי פעם, קינקי פרידמן קורע לרוב האנושות את התחת. בשנות השבעים קינקי פרידמן היה זמר קאנטרי ממוצא יהודי שהקליט שלושה אלבומי קאנטרי סאטיריים שצחקו על גזענות, פוליטיקה והחיים בדרום בכלליות, הכל מוגש בהמון אהבה כנות ואותנטיות, שהפכו אותו מסתם שמוק מניו יורק שרוצה להריץ קצת דאחקות על רדנקים למשהו עם ערך של ממש, לפחות מבחינתי.

בעוד האלבום הראשון של קינקי פרידמן Sold American הוא מבחינתי אחד מאלבומי הקאנטרי הגדולים ביותר אי פעם (בעצם עזבו קאנטרי, מדובר באחד האלבומים הכי טובים אי פעם נקודה.), אלבומו השני, שנקרא "קינקי פרידמן" הוא סתם אלבום ממש טוב. אמנם יש בו כמה שירים מיותרים והוא פחות ממוקד מקודמו, אבל יש בו כמות נכבדת במיוחד של נשמה שמחפה על כל הפגמים ונותנת הרגשה כללית של כיף גדול.

זה מתחיל עם השיר הראשון עם הסיפור המצחיק מרגש על טרמפיסט שקינקי פרידמן אוסף, לשיר השלישי הכיפי ומשם לקאבר המצוין לLover Please שיגרום לכם לנענע את הישבן. השיר החמישי נשמע כמו להקת מחווה של רדנקים לדיוויד בואי, השיר השישי מביא את הקברט של ברלין לניו אורלינס עם תזמורת כלי נשיפה והכל, ואחריו When The Lord Closes The Door, שאני לא יכול להגדיר אותו אחרת מיפיפה, אחרי עוד קאוור ושיר שלא שווה להתייחס אליו כל כך מגיע השיר סיום הקורע מצחוק There Ain't Making Jews Like Jesus Anymore ואז בדרך כלל אני חוזר לשמוע את הכל מההתחלה.

את האלבום אפשר להוריד מפה

Ivor Cutler- Jammy Smears

אני מניח שכבר השתפכתי בפני כל האנשים שקוראים את הבלוג הזה בהזדמנויות אחרות כמה אייבור קאטלר הוא גאון. המשורר והשחקן הסקוטי הזקן הזה, שמספר ושר שירים סוריאליסטים משולבים בזכרונות ילדות מצחיקים עצובים שבסופו של דבר מספקים סוג של נחמה, גם אם לא תמיד מובנים עד הסוף.

באלבום הנוכחי ישנם 31 קטעים קצרים, מחציתם דקלומים והמחצית השניה שירים בליווי פסנתר או הרמוניום. ישנם גם כמה קטעים שמקריאה משוררת אורחת, איזושהי חברה של אייבור קאטלר. גם הקטעים שלה מצוינים והם פחות או יותר באותו הסגנון.

אייבור קאטלר הוא מדמויות הקאלט האלה, כמו זאפה או ג'יג'י אלין או הרזידנטס שנכנסים אליהם בכל הכוח, או ככה זה אצלי לפחות. בכל אופן, משני האלבומים של קאטלר שיש לי זהו האלבום הנגיש יותר ולכן העליתי אותו, באמונה שזהו לא האלבום האחרון שאני אעלה לפה של הבחור הזה.

אפשר להוריד את האלבום מפה:

http://rcpt.yousendit.com/718450698/0a9871caac29e3b7f329e7c589d8a966

Drive By Truckers- Pizza Deliverence

דרייב ביי טראקרס הם להקה אמריקאית שעושה סוג של קאנטרי אלטרנטיבי עם טקסטים שמספרים בעיקר על החיים בדרום ארצות הברית. למרות שיש איזה מליון להקות כאלו, איכשהו התחברתי אליהם יותר מאחרים, אולי בגלל שזה נשמע שהם באמת חיים את החיים שעליהם הם מספרים.

באלבום הזה, שיצא בשנת 99 והוא האלבום השני שלהם יש הרבה שירים אישיים (כשאחד מוקדש לסבתא רבא של הסולן) כשלצידם שירי דאחקה גימיקיים, שהם מצוינים בפני עצמם. זה אלבום נורא ארוך, ולא כולו נטמע בההאזנה אחת אבל אני חייב לציין שאני כבר שומע אותו שבוע וחצי ובכל פעם אני מתחבר לשירים חדשים.

תורידו את האלבום מפה:

http://rcpt.yousendit.com/714861834/f8ea18892d3da6794ff8b410deac84ee

Fair Warning- 4

בגלל שאני טס היום בלילה ללונדון, הנה דיסק שמתקשר אצלי לחו"ל, ובלי שום קשר, הוא גם ממש מוצלח.

בגיל 13 נסעתי עם המשפחה לפריז. בגלל שלא הצלחתי למצוא בפריז את כל הדיסקים שרציתי לקנות שם, הלכתי יום אחרי שחזרתי לסופר זאוס, ושם קניתי את האלבום הנפלא הזה.

Fair Warning הם להקת הארד רוק קיטשית כזאת, וזהו האלבום הרביעי שהם הוציאו. יש פה 13 שירי הארד רוק מעולים עם סאונד מצוחצח ואחלה גיטרות. השירים מצליחים להיות סוחפים וקליטים בלי להיות מלוקקים יותר מדי ואפילו הבלדות נסבלות.

בתכל'ס זה פשוט אלבום מעולה שעושה שמח.

תורידו אותו מפה, תעשו לי טובה:

https://download.yousendit.com/dVlwckhRcG9GOFNGa1E9PQ

Ken Nordine- Colors

את קן נורדיין נראה לי שגיליתי יחד עם דורון כששמענו ביחד את האוסף של Incredebly Strange Music. שנינו התאהבנו בקטעים הקצרים שדל הבחור הנחמד עם הקול הנמוך שדיבר על צבעים. יומיים אחר כך כבר הצלחתי להוריד חצי דיסקוגרפיה של הבחור וצרבתי אותה לדורון.

קן נורדיין הוא משורר ביטניק ושדרן רדיו. הוא גם ממציא הWord Jazz, שזהו סגנון השירה המיוחד שלו. קן נורדיין הוציא כמה וכמה אלבומים, ורובם מעולים, אבל לטעמי האלבום הזה מתעלה על כולם.

הכל התחיל כשנורדיין הקליט מספר קטעי פרסומת לרדיו עבור חברת צבעים כלשהי. הפרסומות שקן נורדיין הקליט לאותה חברה זכו להצלחה כל כך גדולה עד שמאזינים היו מתקשרים לתחנת הרדיו בבקשה לשדר שוב את הפרסומות. בשל ההצלחה הגדולה קן נורדיין החליט לשכתב את הפרסומות ולהקליט אלבום שלהם שמוקדש כולו לצבעים.

יש פה 34 קטעים (24 מן התקליט המקורי ועוד עשרה בונוסים) שכל אחד מהם הוא דקלום בן דקה וחצי בערך שמוקדש לצבע מסוים. יש פה קטע על כחול, ירוק, כתום וכד'.

השירה של קן נורדיין מזכירה לי את דוקטור סוס, עם ההומור המתחכם, ומשחקי המילים. היא מלאה בהמון דמיון וכן נו, היא גם צבעונית מאוד.

מוזיקת הרקע של המפיק המוזיקלי דיק קמפבל מצויינת גם היא. תערובת של ג'אז חופשי, איזי ליסטנינג ואקזוטיקה שזורמת נהדר עם הקול הרדיופוני של קן.

ניתן להוריד את האלבום בקובץ Rar מפה:

https://download.yousendit.com/UmNKZGlrNXZ0d0YzZUE9PQ

Richard & Linda Thompson- I Want to See The Bright Lights Tonight

המזג אוויר הזה בחוץ גורם לי לרצות להוציא את הכיסא נדנדה לחצר, לקרוא איזשהו ספר ולשמוע ברקע את ריצ'ארד ולינדה ת'ומפסון.

ריצ'ארד ת'ומפסון היה הגיטריסט של פיירפורט קונבנשיין, להקת פולק בריטית סופרחשובה (אולי החשובה ביותר). בתחילת שנות השבעים הוא עזב את הלהקה, התחתן עם לינדה וביחד הם הוציאו מספר אלבומי פולק מקסימים לאורך שנות השבעים ותחילת שנות התשעים. זהו אלבומם הראשון ביחד. הוא האלבום האהוב עלי ביותר שלהם נכון לעכשיו, ונכון לעכשיו גם האלבום האהוב עלי ביותר בכלל (למרות שזה תמיד משתנה).

מה שמדהים בריצ'ארד ת'ומפסון זוהי העובדה שהוא בכלל מתעקש לנגן על חשמלית ולא על אקוסטית כמו רוב נגני הפולק. אין לי מושג איך לתאר את הנגינה שלו על הגיטרה חוץ מצליל אחד שלא נגמר אף פעם. לינדה מצדה שרה בקול שהוא מצד אחד מאוד בריטי אבל גם קצת דרומי אמריקאי, וזה כנראה מה שגורם לי להתחבר אליה כל כך.

רוב השירים נשמעים לי כאילו הם שירים מסורתיים שמעולם לא נכתבו. הטקסטים מצוינים גם כן, ויותר ממומלץ להאזין להם בקפידה.

בקיצור זה בנזונה של אלבום, שסביר להניח שלא יעזוב אתכם בקרוב.

אפשר להוריד אותו בקובץ Rar מפה:

https://www.yousendit.com/download/cmcxeFVkdENKV1BIRGc9PQ

אבל תקנו אותו. זה נראה לי יותר מגניב.

The Incredible Sring Band- The Hangman's Beautiful Daughter

הנה קלאסיקה של ממש בשבילכם.

האינקרדיבל סטרינג בנד נחשבת לאחת הלהקות הבולטות בתחום האסיד פולק של שנות השישים. האלבום הזה נחשב לאלבומם הטוב ביותר. המוזיקה פה היא פולק פסיכדלי חלומי, עם מגוון עצום של כלי נגינה, עליהם מנגנים הצמד שהוא בעצם הלהקה.

יש פה גיטרות אקוסטיות, פסנתר, חלילים, פעמונים, סיטאר, קאזואים ועוד אלפי צלילים וכלי נגינה שמופיעים לכמה שניות ואז שוב נעלמים.

הכל נשמע כאילו אתם בימי הביניים באיזה עידן אחר.

האלבום ניתן להורדה בקובץ הRar בקישור:

https://www.yousendit.com/download/cmcwck82UEM1bmlGa1E9PQ

מוריס- סיפורי רוק חלק 1 + חלק 2

למרות שהפרוייקט של מוריס הסתובב כל הזמן באוויר מסביבי, מעולם לא חשבתי להקדיש לו האזנה, עד לפני יומיים, כשהגיע לחנות במקרה סינגל של יאפים עם ג'יפים, כשהקטע האחרון בו הוא רמיקס למוריס. אחרי ששמעתי את הדיסק בחנות החלטתי שהגיע הזמן שלי לתת למוריס צ'אנס.

מוריס היה (ועודנו?) חבר בלהקת הפאנק הירושלמית "סרטן השד". הוא גם עוסק באמנות בכללי ונחשב לדמות מפתח בסצינה הירושלמית. בשני האלבומים "סיפורי רוק חלק" 1 ו"סיפורי רוק חלק 2" שיצאו במקלטתקליטים מוריס לא שר או מנגן, אלא פשוט מספר כל מיני סיפורים מחייו שמהווים את עולמו המוזיקלי ואת עולמו בכלל.

מוריס יודע לספר את הסיפורים באופן מרתק ממש ואני אישית הייתי חייב לצרוב לעצמי את שני הדיסקים, להחשיך את האור ולשמוע את שניהם ברצף מההתחלה ועד הסוף.

בין הקטעים הסיפוריים משולבים גם שירים שונים, שנותנים להכל ממש אווירה של איזו תכנית רדיו.

בגדול שני האלבומים ניתנים להורדה בחינם מן האתר המצוין של מקלטתקליטים, אבל בגלל שאני שונא את הממשק של האתר, הנה קישור דרכו תוכלו להוריד תיקיה עם שני האלבומים בקובץ Rar:

https://www.yousendit.com/transfer.php?action=batch_download&batch_id=MnFnNHAzTWNRR2QzZUE9PQ

Cheese Alfred Pickles Spam- The Worst of Einstein's Creation

לאחרונה אני הולך לעבודה כשבאמפישלוש שלי מתנגן האוסף של Cheese Alfred Pickles Spam שגורם לי לחייך מאוזן לאוזן כמו מפגר.

Cheese Alfred Pickles Spamהיו שלושה תיכוניסטים מהסוג הלוזרי במיוחד. הם לא זיינו, לא הלכו למסיבות וככל הנראה לא עשו שומדבר מגניב בכלליות. מה שהם עשו במקום זה להקים "להקה". עצם העובדה שאף אחד מהחברים לא בדיוק ידע לנגן או לשיר כמו שצריך לא ממש הפריעה להם. הם פשוט לקחו דמואים ותכנותים מאורגנית ימהא זולה וצרחו מילים מפגרות כשהליווי של האורגנית מנגן ברקע. את השירים הללו הקליטה הלהקה על קסטות וניסתה למכור אותן בשוקי פשפשים, על ספסלים ברחוב ובכלל, בכל דרך אפשרית.

האוסף של הלהקה מאגד בתוכו את מיטב "הלהיטים" שלהם. כולם שירי נונסנס חובבניים וטפשיים במתכוון (וגם קצת לא במתכוון). בין כל הקטעים האופייניים בהם ככל הנראה הלהקה פשוט אילתרה מילים בלי מלודיה או מבנה מסודר על רקע המוזיקה מבצבצים גם שירים של ממש בהם מתגלה שמאחורי כל רוח השטות יש לחבר'ה האלה אשכרה סוג של כישרון. שירים כמו Nazi Dixieland, Mushroom Girl וTher's Nothing Happier Than a Smiling Pinata הם מסוג השירים שיתקעו לכם בראש במשך שנים ויסרבו לצאת ככל הנראה עד שתכרתו אותו או משהו.

לא כל השירים באותה רמה. חלקם לא ממש עובדים ועלולים לעצבן, אבל בגדול מדובר פה בחומר משובח. הקטע הכי מגניב הוא שהחבר'ה האלה עדיין נפגשים ומקליטים שטויות, בדיוק כמו בתיכון.

את האלבום אפשר להוריד מפרוייקט 365 ימים המצוין בפני עצמו:

http://blog.wfmu.org/freeform/2007/10/365-days-298---.html

Savak- The Taliban Pistol

לפני קצת יותר משנה וחצי הייתי נוהג לנסוע הרבה לתל אביב להופיע ברחוב יחד עם נאדב. באחת ההופעות האלה החלטתי שעם כל הכסף שאעשה במופע אני אלך ואקנה לי דיסק באוזן השלישית. זה היה יום די מוצלח כנראה, או שהופענו יותר טוב מכרגיל, כי הרווחנו איזה שישים שקלים, כך שבסוף ההופעה היו לי ביד 30 שקלים לקניית דיסק, איתם הלכתי לאוזן לחפש דיסק. את הדיסק הזה קניתי בגלל שהוא היה במחלקה של האינדאסטריאל, עלה 30 שקלים בדיוק והיתה עליו את אחת ההמלצות המעצבנות האלה של האוזן, שתמיד כתובות באנגלית.

Savak הוא אמן אינדאסטריאל אמריקאי, והאלבום הזה הוא האלבום השני שהוא הוציא תחת השם Savak. הוא יצא בשנת 2002 והוקדש לכל נפגעי אסון התאומים. המטרה של האלבום היא לתאר את החיים הנוראיים תחת משטרי טרור מוסלמיים למיניהם, ובאמצעות כך למחות נגד הטרור האיסלאמי העולמי.

המוזיקה היא בגדול מן נויז קצבי כזה כשמדי פעם ישנם קטעים שנוטים יותר לכיוונים של דארק אמביינט. חמשת הקטעים האחרונים באלבום הם רמיקסים שכל מיני אנשים אחרים עשו לקטעים של Savak, שחלקם לקוחים מן האלבום הקודם שלו. מבחינתי הם רובם די משעממים ולא מוסיפים יותר מדי.

רשימת הקטעים:

A Warning to All

The Faceless Enemy

Regtime in Tension

Kabul

The Taliban Pistol

Inside The Mind V2 (DJ Tron Remix)

Persia (Dryft Remix)

Stalemate (Element 11 Remix)

Four Hundred Forty Four Days (Exclipset Remix)

Kabul (Synscape featuring Hell G Remix)

אפשר להוריד את האלבום בקובץ wmv מפה:

https://rcpt.yousendit.com/694437430/b3809114f48768f32d7508a40044a826

פולק בריטי, זמירות תימן ודאנס בלגי

Bert Jansch- Jack Orion

יום אחד בכיתה י"ב הלכתי משומה עם דורון לקניון איילון. אין לי מושג למה. כנראה לאיזה סרט או משהו. אחרי איזה חצי שעה של שיטוטים בקניון בחוסר מעש, הצלחתי לשכנע את דורון להכנס איתי לטאוור רקורדס שבקניון לסיבוב תמים, שבסופו של דבר הסתיים ברכישה של הדיסק הזה. זה היה בתקופה שאהבתי נורא את נעה בביוף, ודרכה גיליתי כל מיני אמני פולק בריטיים למיניהם.

את ברט יאנש אהבתי בגלל איזשהו קאוור שנעה בביוף ביצעה באחת ההופעות שלה שגרם לי להתחיל להתעניין בבחור. בזמן כשקניתי את האלבום הזה הכרתי אך ורק את האלבום השני של ברט יאנש, שהיה מורכב כולו משירים מקוריים. בשמיעה הראשונה של האלבום הזה די התאכזבתי ממנו. האלבום מורכב כולו משירי פולק מסורתיים, כשההיילייט הוא שיר הנושא שנמשך לאורך 9 דקות. לא משהו שהייתי מוכן אליו באותה תקופה.

בשמיעה השניה והשלישית כבר התחלתי לגלות את הקסם של האלבום. כל הסיפור הזה לא משנה את העובדה שדורון עדיין צחק עלי באותו היום על כך שאני חלש אופי ותמיד חייב לקנות משהו.

רשימת השירים:

The Waggoner's lad

The First Time I Ever Saw Your Face

Jack Orion
The Gardener

Nottamun Town

Henry Martin

Blackwaterside

Pretty Polly

תוכלו להשיג את הדיסק בקובץ wmv מכאן: https://www.yousendit.com/transfer.php?action=download&ufid=U0d4MFh1cTJvQnVGa1E9PQ

יחזקאל מטרי- בסילסולי תימן

יום אחד, כשחפרתי באוסף התקליטים של דודה שלי מצאתי את התקליט הזה, ורק מלראות את העטיפה ידעתי שאני חייב אותו לעצמי ולקחתי אותו. מדובר בנער בן 21 שהקליט את התקליט הזה מתישהו בשנות השמונים. שני הקטעים הראשונים בתקליט מופקים מצוין וכוללים תזמורת מלאה, שככל שנמשך התקליט היא נעלמת לאט לאט, כשבצד השני מופיע קטע הכולל בתוכו אך ורק את יחזקאל מטרי בליווי תופים איומים ונוראיים, שנשמעים כאילו המתופף מתגלגל במדרגות מן הקומה השביעית.

אם אתם מעוניינים אפשר להשיג את האלבום בדיסק, פלוס שיר בונוס, דרך האתר של אחים ראובני הפקות (העטיפה המופיעה שונה מן העטיפה המקורית): http://www.ahim-reuveni.co.il/index.php?pids=630&theme=he

Technotronic- This Beat is Technotronic

קניתי את ה45 הזה באוזן השלישית תמורת שלושה שקלים. הטכנוטרוניק היתה להקת דאנס בלגית משנות השמונים.

בצד הראשון של הסינגל מופיע השיר בגירסתו המקורית (עם קטע היפ הופ של מישהו שקוראים לו MC Eric), ובצד השני מופיע רמיקס שנשמע בדיוק אותו הדבר, רק קצר ב15 שניות מן השיר המקורי.

את הקליפ המצוין ללהיט ניתן לראות פה (כשבגירסה הזאת משומה נשמעות בחורות שלא מופיעות בגירסת הסינגל):

http://www.youtube.com/watch?v=pcrsRAx3Oxc