המזג אוויר הזה בחוץ גורם לי לרצות להוציא את הכיסא נדנדה לחצר, לקרוא איזשהו ספר ולשמוע ברקע את ריצ'ארד ולינדה ת'ומפסון.
ריצ'ארד ת'ומפסון היה הגיטריסט של פיירפורט קונבנשיין, להקת פולק בריטית סופרחשובה (אולי החשובה ביותר). בתחילת שנות השבעים הוא עזב את הלהקה, התחתן עם לינדה וביחד הם הוציאו מספר אלבומי פולק מקסימים לאורך שנות השבעים ותחילת שנות התשעים. זהו אלבומם הראשון ביחד. הוא האלבום האהוב עלי ביותר שלהם נכון לעכשיו, ונכון לעכשיו גם האלבום האהוב עלי ביותר בכלל (למרות שזה תמיד משתנה).
מה שמדהים בריצ'ארד ת'ומפסון זוהי העובדה שהוא בכלל מתעקש לנגן על חשמלית ולא על אקוסטית כמו רוב נגני הפולק. אין לי מושג איך לתאר את הנגינה שלו על הגיטרה חוץ מצליל אחד שלא נגמר אף פעם. לינדה מצדה שרה בקול שהוא מצד אחד מאוד בריטי אבל גם קצת דרומי אמריקאי, וזה כנראה מה שגורם לי להתחבר אליה כל כך.
רוב השירים נשמעים לי כאילו הם שירים מסורתיים שמעולם לא נכתבו. הטקסטים מצוינים גם כן, ויותר ממומלץ להאזין להם בקפידה.
בקיצור זה בנזונה של אלבום, שסביר להניח שלא יעזוב אתכם בקרוב.
אפשר להוריד אותו בקובץ Rar מפה:
אבל תקנו אותו. זה נראה לי יותר מגניב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה