Cheese Alfred Pickles Spam- The Worst of Einstein's Creation

לאחרונה אני הולך לעבודה כשבאמפישלוש שלי מתנגן האוסף של Cheese Alfred Pickles Spam שגורם לי לחייך מאוזן לאוזן כמו מפגר.

Cheese Alfred Pickles Spamהיו שלושה תיכוניסטים מהסוג הלוזרי במיוחד. הם לא זיינו, לא הלכו למסיבות וככל הנראה לא עשו שומדבר מגניב בכלליות. מה שהם עשו במקום זה להקים "להקה". עצם העובדה שאף אחד מהחברים לא בדיוק ידע לנגן או לשיר כמו שצריך לא ממש הפריעה להם. הם פשוט לקחו דמואים ותכנותים מאורגנית ימהא זולה וצרחו מילים מפגרות כשהליווי של האורגנית מנגן ברקע. את השירים הללו הקליטה הלהקה על קסטות וניסתה למכור אותן בשוקי פשפשים, על ספסלים ברחוב ובכלל, בכל דרך אפשרית.

האוסף של הלהקה מאגד בתוכו את מיטב "הלהיטים" שלהם. כולם שירי נונסנס חובבניים וטפשיים במתכוון (וגם קצת לא במתכוון). בין כל הקטעים האופייניים בהם ככל הנראה הלהקה פשוט אילתרה מילים בלי מלודיה או מבנה מסודר על רקע המוזיקה מבצבצים גם שירים של ממש בהם מתגלה שמאחורי כל רוח השטות יש לחבר'ה האלה אשכרה סוג של כישרון. שירים כמו Nazi Dixieland, Mushroom Girl וTher's Nothing Happier Than a Smiling Pinata הם מסוג השירים שיתקעו לכם בראש במשך שנים ויסרבו לצאת ככל הנראה עד שתכרתו אותו או משהו.

לא כל השירים באותה רמה. חלקם לא ממש עובדים ועלולים לעצבן, אבל בגדול מדובר פה בחומר משובח. הקטע הכי מגניב הוא שהחבר'ה האלה עדיין נפגשים ומקליטים שטויות, בדיוק כמו בתיכון.

את האלבום אפשר להוריד מפרוייקט 365 ימים המצוין בפני עצמו:

http://blog.wfmu.org/freeform/2007/10/365-days-298---.html