אינני יודע אם אנשים עוד קוראים פה בכלל (לא יודע אם קראו אי פעם), אבל בכל אופן, אם אתם קוראים פה אני שוב מתנצל על האיטיות בה דברים מתנהלים פה לאחרונה בשל כל מיני אילוצים שמשולבים יחד עם כמות לא מבוטלת של עצלנות. נו טוב. לא נורא. העיקר שיש מה לשמוע וכאלה.
הפעם שוב מדובר בקלאסיקה של ממש. מהאלו עם החותמת של הקלאסיקה עליהם. פיל אוקס היה זמר פולק פוליטי אמריקאי משנות השישים שהיה שני רק לבוב דילן בתקופות מסוימות. את האלבום הזה שלו הוא הוציא בהשראת סרג'נט פפר. המבנה של השירים בבסיסו הוא פולק אמריקאי אבל הכל מנוגן על ידי תזמורת בומבסטית שכזאת. התוצאה עמוסה עד כדי בחילה, אבל אחרי פעמיים מבינים שכל צליל פה נמצא בדיוק במקום הנכון ושהבחילה הזאת היא הדבר הכי טוב שיכולתם לקבל.
תורידו את זה מפה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה